חיים מחוץ לרשת החשמלית נשמעים כמו דרך לחופש – עד שהשמש שוקעת ומאגרי האנרגיה מתחילים להירוקן. החורף מדגיש את הבעיה הזו: גלי הקור גורמים לנו להיכנס פנימה, אפילו כשאנחנו רוצים עוד כמה דקות של שקט בחוץ. מחמם חיצוני המותקן על הקיר מפתר את הבעיה הזו, ומספק חום בלי להסתמך על הרשת החשמלית.
מה חשוב מבחינה טכנית? אנו בונים את המחמם החיצוני על בסיס מערכת חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום – רכיבי פחמן-סיבי בעלי יעילות גבוהה, הנמצאים בתוך צינורות קוורץ. שילוב זה מספק חום במהירות. החום מגיע ישירות אל האנשים והמשטחים, ולא רק אל האוויר שמתחמם, עולה ונעלם.
בפועל, ניתן להרגיש את החום כבר לאחר מספר שניות מהפעלת המחמם. ניתן לשמור על טמפרטורה נוחה באוויר, תוך שמירה על נוחות. המחמם פועל על חשמל רגיל, ומכיוון שהחום הוא מוכוון, ניתן לבחור את העוצמה המתאימה לאזור שבו הוא נמצא. עבור אזור ישיבה רגיל, זה בדרך כלל 1,500–2,000 וואט – אין צורך לבחור עוצמה גבוהה מדי עבור כל החצר.
למה זה עובד מחוץ לרשת החשמלית? בשילוב עם מערכת סולארית, המחמם החיצוני מסייע להשגת עצמאות אנרגטית. חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום הוא יעיל במיוחד כאשר רוצים לחמם אזור מסוים – כך ניתן לחמם את הכיסאות, השולחן והאנשים, ולא את השמיים.
הדבר מפחית את צריכת האנרגיה לשעה, מה שחשוב כאשר האנרגיה מגיעה מסוללות. עבור משפחות רבות שחיות מחוץ לרשת החשמלית, זה אומר פחות שימוש בגנרטורים, ניהול קל יותר של הסוללות, וערבים בחוץ ללא תחושת אשמה. חוץ מזה, החום הזה נעים לעור, ומסייע להירגע, אפילו בלילות קרים.
הפרטים שהופכים את זה לאפשרי: התאמה למערכות סולאריות אכן אפשרית, אך יש צורך בתכנון. המחמם קל לחיבור, אך יש צורך להתאים את המעגל החשמלי לקיבולת האינוורטר/הסוללות, ולהשתמש בכבלים נפרדים. יש לבחור את גודל מערכת הסולארים כך שתכסה את הצריכה המרבית של המחמם, וגם את הצרכים האחרים. יש גם צורך להתחשב בתנאי השטח – להתקין את המחמם במקום מוגן מפני גשם ורוח, ולוודא שדרגת ההגנה של המחמם תתאים לתנאי השטח.
הקושי הוא שאנו מקבלים נוחות ושליטה, אך יש צורך להתייחס למחמם כאל מערכת שצריך לתכנן אותה מראש – ולא כאל דבר שניתן להוסיף באופן אקראי.