למה אנחנו גורמים למחממי האמבטיה שלנו לעבור תנאי קיצון
בואו נהיה כנים: האמבטיה היא סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה. יש שם אדים רבים, טיפות מים שנופלות באופן לא צפוי, והטמפרטורות יכולות לעלות מטמפרטורות קרות לטמפרטורות גבוהות בתוך חמש דקות בלבד.
רוב החברות פשוט מציינות על המוצר את הרמה IP65 ומקוות לטוב. אנחנו לא עושים זאת. במקום זאת, אנחנו גורמים לכל מחמם אינפרא-אדום שלנו לעבור “בדיקות עמידות בתנאי לחות”. בעצם, אנחנו מנסים לשבור אותם, כדי שאתם לא תצטרכו לעשות זאת.
המאבק באדים
לחות היא גורם הרסני עבור רכיבי החימום. אם קצת לחות חודרת לתוך המכשיר, היא יכולה לפגוע בחומרים שמקיפים את רכיבי החימום או בצירים החשמליים. כדי למנוע זאת, אנחנו מזמינים תנאי לחות של 85% יחד עם חום גבוה, וזאת שוב ושוב.
אנחנו מחפשים את הבעיות הקטנות – האם יש לחות שחודרת לתוך החוטים? האם נקודות המגע מתחילות להחליד? אם נקודות המגע מחלידות, ההתנגדות עולה, המכשיר מתחמם יותר, והנורה נהרסת. זה פשוט כל כך.
הפרדוקס של האטמים
החלק הקשה הוא שכדי להשיג רמת עמידות IP65, צריך אטמים טובים וחוטים אטומים. אבל יש בעיה: אם המכשיר סגור מדי, הוא לא יכול לנשום. החום שנוצר מרכיבי החימום נלכד בתוך המכשיר. אם ניהול החום לא נכון, המכשיר עלול להרוס את החומרים שמקיפים את החוטים החשמליים.
לכן אנחנו עוקבים בקפידה אחר ערך ההתנגדות של החומרים במהלך הבדיקות. אם הערך יורד, אנחנו יודעים שהאטמים טובים מדי או שהחומרים לא יכולים לעמוד בחום. זו קו דק בין למנוע חדירת מים לבין לאפשר לחום לצאת החוצה.
מה זה אומר בפועל עבורכם
אנחנו לא מחפשים רק ציון “עובר” בבדיקות. אנחנו רוצים לגלות את הרגע המדויק שבו המוצר נהרס. כשאנחנו רואים שהאטמים לא עושים את עבודתם, אנחנו חוזרים לשלב התכנון. אולי אנחנו משנים את עוצמת האטמים או מחליפים את החומרים שמשמשים לאטימה. זה דורש הרבה עבודה נוספת, אבל זה אומר שכשתתקינו את המכשירים בתקרה שלכם, לא תצטרכו לדאוג שהם יגרמו לקצר חשמלי כעבור שישה חודשים. הם פשוט יעבדו כראוי.